עיקר תוספות יום טוב על משנה טבול יום ד׳

מקור משנה טבול יום ד׳
1 אֹכֶל מַעֲשֵׂר שֶׁהֻכְשַׁר בְּמַשְׁקֶה, וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם אוֹ יָדַיִם מְסֹאָבוֹת, מַפְרִישִׁין מִמֶּנּוּ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּטָהֳרָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לְחֻלִּין:
2 הָאִשָּׁה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם, לָשָׁה אֶת הָעִסָּה, וְקוֹצָה לָהּ חַלָּה וּמַפְרַשְׁתָּהּ, וּמַנַּחְתָּהּ בִּכְפִישָׁה מִצְרִית אוֹ בִנְחוּתָא, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לְחֻלִּין:
3 עֲרֵבָה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם, לָשִׁין בָּהּ אֶת הָעִסָּה וְקוֹצִין מִמֶּנָּה חַלָּה, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרִין לָהּ שֵׁם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא שְׁלִישִׁי, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר לְחֻלִּין:
4 לָגִין שֶׁהוּא טְבוּל יוֹם, וּמִלְאָהוּ מִן הֶחָבִית מַעֲשֵׂר טֶבֶל, אִם אָמַר, הֲרֵי זוֹ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִשֶּׁתֶּחְשָׁךְ, הֲרֵי זוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. אִם אָמַר, הֲרֵי זֶה עֵרוּב, לֹא אָמַר כְּלוּם. נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, הַלָּגִין בְּטִבְלוֹ. נִשְׁבַּר הַלָּגִין, הֶחָבִית בְּטִבְלָהּ:
5 בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, מְחַלְּלִין עַל פֵּרוֹת עַם הָאָרֶץ. חָזְרוּ לוֹמַר, אַף עַל מְעוֹתָיו. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, הַיּוֹצֵא בַקּוֹלָר וְאָמַר, כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. חָזְרוּ לוֹמַר, אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִשְׁיָרָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁזוּרִי אוֹמֵר, אַף הַמְסֻכָּן:
6 הַכַּדּוּמִין הָאַשְׁקְלוֹנִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְאֻנְקְלִי שֶׁלָּהֶם קַיֶּמֶת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. הַמַּעְבֵּר וְהַמַּזְרֶה וְהַמַּגּוֹב וְכֵן מַסְרֵק שֶׁל רֹאשׁ שֶׁנִּטְּלָה אַחַת מִשִּׁנֵּיהֶן וַעֲשָׂאָן שֶׁל מַתָּכוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. וְעַל כֻּלָּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דָּבָר חָדָשׁ חִדְּשׁוּ הַסּוֹפְרִים וְאֵין לִי מַה לְּהָשִׁיב:
7 הַתּוֹרֵם אֶת הַבּוֹר וְאָמַר, הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה עַל מְנָת שֶׁתַּעֲלֶה שָׁלוֹם, שָׁלוֹם מִן הַשֶּׁבֶר וּמִן הַשְּׁפִיכָה, אֲבָל לֹא מִן הַטֻּמְאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף מִן הַטֻּמְאָה. נִשְׁבְּרָה, אֵינָהּ מְדַמַּעַת. עַד הֵיכָן תִּשָּׁבֵר וְלֹא תְדַמֵּעַ. כְּדֵי שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל וְתַגִּיעַ לַבּוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אַף מִי שֶׁהָיָה בוֹ דַעַת לְהַתְנוֹת וְלֹא הִתְנָה, נִשְׁבְּרָה, אֵינָהּ מְדַמַּעַת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה טבול יום ד׳
1 א פֵּרוּשׁ, לְעִנְיַן שֵׁנִי שֶׁעוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי. דְּהָא לֹא מַשְׁכַּחַת רְבִיעִי בַּתְּרוּמָה, וּלְמַאי נַפְקָא מִנַּהּ נָקַט שְׁלִישִׁי:
2 ב כְּלוֹמַר, אֵצֶל הָעִסָּה. וּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם, וְתָשִׂים הַכְּלִי עִם הָעִסָּה בִּכְלִי אֶחָד:
3 ג לְעֵיל מִשְׁנָה א'‏ הֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ הָכִי. אֶלָּא דְּהַךְ מַתְנִיתִין בַּגְּמָרָא מְפָרֵשׁ עֲלַהּ דְּשָׁאנֵי טְבוּל יוֹם:
4 ד הָרַ"שׁ. וּמַהֲרַ"ם כָּתַב, דְּלֹא תֵימָא דְּאָסוּר שֶׁמָּא תִּשְׁכַּח וְתִקְרָא לָהּ שֵׁם בָּעֲרֵבָה, דְּיוֹתֵר הִיא נִזְכֶּרֶת טֻמְאַת עַצְמָהּ מִטֻּמְאַת עֲרֵבָה:
5 ה וּמַיְרֵי שֶׁהֵן בְּיָדוֹ. דְּאִלּוּ בְּיַד עַם הָאָרֶץ, הָא אֵין מוֹסְרִין לְעַם הָאָרֶץ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא דְּמַאי. וְקָשֶׁה, לְפִי הַסְּבָרָא טְפֵי אִיכָּא לְמֵיחַשׁ בְּפֵרוֹת מִבְּמָעוֹת דְּלֵיתַנְהוּ אֶלָּא עַל יְדֵי חִלּוּל. וְיֵשׁ לוֹמַר, דִּבְפֵרוֹת כֵּיוָן דְּאֵין רְגִילִין לְזַלְזֵל בָּהֶם, אִלּוּ הָיוּ שֶׁל מַעֲשֵׂר הָיוּ אוֹמְרִים כְּבָר הֵם מַעֲשֵׂר וְאֵין לְחַלֵּל בָּהֶם, מִצַּד שֶׁהוּא זִלְזוּל בַּמַּעֲשֵׂר, אַף דְּלֹא גְּמִירֵי הַדִּין דְּאֵין לְחַלֵּל מַעֲשֵׂר בְּמַעֲשֵׂר. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
6 ו הָרַ"שׁ מֵהַתּוֹסֶפְתָּא. וַאֲנִי דִקְדַּקְתִּי שָׁם, וְנִרְאֶה לִי יוֹתֵר דְּלֹא קָאֵי אֶלָּא אַמִּשְׁנָה זוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהִיא שְׁנוּיָה בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים פֶּרֶק י"ג מִשְׁנָה ז', דְּהָתָם עִקָּר, וְהָכָא אַגַּב גְּרָרָא. וְהָרַמְבַּ"ם כָּתַב, שֶׁנִּשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ כָּאן מִשּׁוּם דָּבָר חָדָשׁ שֶׁבָּהּ דְּדָמְיָא לְהַקּוֹדֵם, חָזְרוּ לוֹמַר כוּ'. וּמִשְׁנָיוֹת דִּלְעֵיל נִשְׁנוּ בְּפֶרֶק זֶה, שֶׁהֵם גַּם כֵּן עִנְיְנֵי תְרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת:
7 ז הָרַ"שׁ. וְקָשֶׁה, מַאי טַעֲמָא דְּרַבָּנָן, דְּהָא פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין בָּעִינַן. וְנִרְאֶה לִי, דְּהַיְנוּ דְּדִיֵּק הָרַ"ב וְכָתַב וְשָׁכַח, דְּוַדַּאי אִם הָיָה בְּלִבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹרֵם דְּאַף רַבָּנָן לֹא פְּלִיגֵי, וְכִי פְּלִיגֵי כְּשֶׁשָּׁכַח בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹרֵם, וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי דַּאֲפִלּוּ הָכִי הוֹאִיל וּבְדַעְתּוֹ הָיָה קֹדֶם לָכֵן, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו שָׁכַח, אָזְלִינַן בָּתַר דַּעְתּוֹ דְּמֵעִקָּרָא. וְכָתַב עוֹד הָרַ"שׁ, אִי נַמִּי, חָכָם וּבַר דַּעַת שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁרָאוּי לְהַתְנוֹת עַל כָּךְ. עַד כָּאן. וְזֶה נִרְאֶה יוֹתֵר. דְּאִלּוּ הָיָה בְּדַעְתּוֹ כוּ', מוֹדוּ רַבָּנָן דְּאָזְלִינַן בָּתַר דַּעְתּוֹ דְּמֵעִקָּרָא. וְרַבִּי יוֹסֵי סְבִירָא לֵיהּ, דְּחָכָם כוּ'‏ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה. אֲבָל עַל מִי שֶׁאֵינוֹ בַּר דַּעַת אֵין תְּנַאי בֵּית דִּין מוֹעִיל לוֹ: